השואה. מילים למכביר נכתבו ונאמרו על השואה, אבל אין בכוחן של מילים כדי להמחיש ולתפוס את גודל האסון. 6 מיליון, 6 מיליון יהודים נרצחו ע"י הנאצים. מספר בלתי נתפס. כמה זה 6 מיליון? כל מדינת ישראל. כולם.

 

השואה יוצאת דופן בעוצמתיות והתכנון קר הרוח שבה. השמדת כל יהודי, באשר הוא יהודי, בכל מקום וכל הזמן. הקמת מכונת רצח מתוכננת ומסודרת, מפעל תעשייתי משומן, שמייצר – מוות.

 

ומעטים כל כך פצו פה והתערבו. כל העולם – שתק. אלפים, רבבות, מאות אלפים, מיליוני בני אדם, יהודים, נרצחים. יום יום, שעה שעה, במשך שנים. והעולם שתק.

 

 

לא היתה אז לעם היהודי מדינה.

אילו היתה לעם היהודי מדינה ...

כיום יש לעם היהודי מדינה.

 

אני רוצה לדבר על הילדים היהודיים בשואה. כמיליון וחצי ילדים נספו בשואה. ילדים שלא זכו להגיע לבגרות ולהגשים את זכותם לחיות, לחלום חלומות, לאהוב לשחק ולצחוק. אנה פרנק, הנערים של ינוש קורצ'ק וכל אותם אחרים.

 

גורלו של הילד היהודי בשואה, אם בגטאות, אם ביערות ואם במחנות, היה אכזרי וקשה במיוחד. הוריו ומשפחתו הקרובה לא יכלו להעניק לו את הביטחון וההגנה שכל הורה מבקש להעניק לילדו. הילד הקטן לא זכר את החיים שמחוץ לחומה, לא זכה לראות שדה פתוח, עץ מלבלב, ובעלי חיים. לא שמע סיפור ולא צליל-שיר הנושאים עמם צהלה ותקווה. הילד והילדה לא הבינו מדוע כולם מתהלכים קודרים, מדוע הכל אסור, ומדוע בקשותיהם ותחנוניהם נענים ב- "אין, ו"לא" …. מדוע קר כל כך והרעב אינו מרפה. נפשם של הילדים יצאה אל מחוזות הילדות ולעיסוקי ילדות רגילים.

 

על אף פעולתה הבלתי נלאית של מכונת ההשמדה סביבם, הצליחו אלפי ילדים להינצל. ילדים שמצאו מחסה בבתים של אנשים בעלי מצפון ומוסר, חסידי אומות העולם, או אומצו בידיהם. ילדים שהוחבאו במנזרים, שרדו יחידים ביערות ובכפרים, נרדפים משוטטים כחיות בר. ילדים נאלצו לשבת בדממה ארוכה מבלי שיוכלו להוציא מפיהם לא קול צחוק ולא קול בכי חודשים ארוכים.

 

לילדים אלה ששרדו הייתה השיבה לזהותם היהודית, לחברה ולאמונה בחיים ובאדם רצופה פחדים ומשברים.

 

אך ילדים רבים כל כך נחרץ גורלם, לא נשאר איש שיבכה את מותם, ולא נותר זכר לחייהם. ואנו כאן תפקידנו לזכור ולא לשכוח.

 

 

חשוב לי, ואני מרשה לעצמי לדבר בשם תושבי משגב ולומר 'לנו', שנצא מהטראומה הזו חזקים ומחושלים, אך גם רגישים, מודעים וקשובים. שנזכור את השואה; שנלמד את הלקח: רק מדינה לעם היהודי תבטיח את קיומנו.

 

אני מעריך את ההקשבה של כל מי שנוכח כאן, ובפרט אלה שאינם יהודים, ולא ינקו את הדברים מעברם האישי-המשפחתי.

 

 

 

יהי זכרם ברוך