תחביבים - מזון לנשמה

תמונה שווה אלף מילים ולכן אני מעדיף לחוות את המציאות שסביבי על ידי צילום, שהינו  התחביב המרכזי שלי, בעיקר בצילומי טבע וצילומי מאקרו. התחלתי לצלם בבי"ס תיכון, ומאז המצלמה מלווה אותי לכל מקום. המצלמה הראשונה שלי הייתה "לייקה" ובה צילמתי בעיקר בשחור-לבן. עם הולדת רותם קניתי את מצלמת "פנטקס" הראשונה שלי, ואיתה עברתי לצילום צבעוני: שקופיות לצילומי טבע, ותמונות לצילומי המשפחה הפוטוגנית שלי. . .

מדוע דווקא צילום? מעצם טבעי אני אדם אשר  אוהב לבחון את הדברים שנמצאים מולי ולהגיע לעומקם. צילום מבחינתי הוא רגע של הקפאת המציאות והענקת האפשרות לבחון אותה בדקדקנות, להגדילה, להקטינה, להביט בה היטב וללמוד על המתרחש. 

.
 

בשנים האחרונות, כיאה לזמן ולהתפתחויות הטכנולוגיות, המרתי את מצלמת התשלילים בצילום דיגיטאלי, אך אני ממשיך לצלם טבע ונוף בשקופיות. השתתפתי במספר תערוכות ותחרויות צילום טבע שערכה החברה להגנת הטבע וצילומים שלי הופיעו במספר ספרים ועיתונים. למזלי, הנוף של משגב מספק לי די הרבה רגעים יפים לצילום. חלק מהצילומים נמצאים באתר להנאתכם.

הצילום קשור קשר הדוק לטיולים. בתקופת הלימודים בטכניון שילבתי את אהבתי זו עם היכולת הארגונית שלי וריכזתי את החוג לידיעת הארץ באגודת הסטודנטים. אני אכן קם ומתהלך בארץ, לאורכה ולרוחבה ונהנה להכיר בכל פעם מחדש עוד פינות חמד במדינתנו הקומפקטית היפה. הדבקתי באהבת הטיולים את משפחתי, וילדי הספיקו להכיר כל מקום ואתר כבר מגיל צעיר.

בזמן שירותי הצבאי השתתפתי פעמיים בחידון צה"ל בידיעת הארץ, זכיתי במקום ראשון בחיל הים ועליתי לגמר בחידון הצה"לי. כל מקום שאני מגיע אליו אני משתדל להכירו ועדיף דרך הרגליים. לשמחתי, נסיעותיי מטעם העבודה הביאו אותי כמעט לכל פינה בעולם המפותח, כך שגם הייתה לי האפשרות לפתח את ידיעותיי (וגם את שרירי רגלי..) גם ברחבי הגלובוס.

 
 
גם בעולם הספורט יש לי יד ורגל, בעיקר בתחום השחיה. התחלתי לשחות כשהייתי בן 12, אמנם קצת מאוחר ביחס לאלו שמתחילים היום, אך לא חששתי לקפוץ למים, תרתי משמע.  שחיתי באגודת "ברית מכבים עתיד" (שהתמזגה אחרי מספר שנים למכבי ת"א) והתמדתי בתחביב זה עד סיום לימודי בטכניון; בתקופה מסוימת אף שיחקתי כדור-מים. בטכניון שמשתי כמאמן נבחרת השחייה וחבר בוועדת הספורט באגודת הסטודנטים. עד היום הספורט המועדף עלי הוא שחיה, וניתן לראות אותי די הרבה שוחה בבריכה במשגב.
 

 

מקומה של המוסיקה לא נפקד: הכלי הראשון שלמדתי היה חלילית, והוא זה שנתן לי את הבסיס לקריאת תווים ולמוסיקה בכלל. בהמשך עברתי לנגן במפוחית פה. אני אוהב מוסיקה בכלל, ובעיקר קלאסית, ג'ז, מוסיקה ישראלית, ונגינת מפוחית פה. ברשותי אוסף די גדול של דיסקים ותקליטים של אומני מפוחית פה מהארץ ומהעולם.